מחשבון הון לקצבת פרישה: יעד חודשי כפול מקדם
המחשבון מעריך את ההון הדרוש לקצבה חודשית לפי שני נתונים: יעד קצבה ברוטו ומקדם קצבה. הוא אינו מחשב תשואה, אינפלציה, הפקדות עתידיות או מס. יש להזין את שני הנתונים באותה מסגרת השוואה ולהיעזר בהצעה מהגוף המשלם לפני החלטה.
מקדם 200 מוזן כברירת מחדל לצורך המחשה בלבד. אין בכך הצעה או תחזית למקדם שיהיה זמין לכם בפרישה.
שאלות נפוצות
כמה הון נדרש לקצבה של 10,000 ש״ח במקדם 200?
איך מקדם הקצבה משפיע על התוצאה?
האם המחשבון מחשב תשואה או אינפלציה?
מאיפה מקבלים מקדם קצבה?
מה צריך לבדוק מעבר לתוצאה?
מה המחשבון עושה בדיוק
המחשבון בדף זה מבצע פעולה אחת: הוא מכפיל יעד קצבה חודשי ברוטו במקדם קצבה שהוזן. התוצאה מוצגת כהון משוער שנדרש לפי אותה נוסחה. ברירת המחדל של המקדם היא 200, אך היא דוגמה בלבד ואינה מקדם מובטח, תחזית או הצעה מגוף מנהל. המחשבון אינו מחשב תשואה, אינפלציה, הפקדות עתידיות, מס, דמי ניהול, קצבת אזרח ותיק או מקורות הכנסה אחרים. לכן תוצאתו היא נקודת פתיחה להשוואה חשבונית, לא תוכנית פרישה.
הנוסחה והיחידות
הנוסחה היא: הון נדרש שווה יעד קצבה חודשי כפול מקדם קצבה. שני הנתונים צריכים להתייחס לאותו בסיס. אם מזינים יעד חודשי של 9,000 שקלים ומקדם 200, התוצאה היא 1,800,000 שקלים. אם מזינים אותו יעד ומקדם 220, התוצאה היא 1,980,000 שקלים. ההפרש הוא 180,000 שקלים. זו אריתמטיקה של המחשבון בלבד; היא אינה אומרת איזה מקדם יהיה זמין לאדם מסוים או איזה מסלול קצבה מתאים לו.
למה המקדם משנה כל כך
מקדם הקצבה מתרגם הון לקצבה חודשית לפי תנאי הגוף המשלם והמסלול. באותו יעד קצבה, מקדם גבוה יותר מחייב הון גדול יותר. באותו הון, מקדם גבוה יותר נותן קצבה חודשית נמוכה יותר. לדוגמה היפותטית: הון של 2,000,000 שקלים מחולק במקדם 200 נותן תוצאה חשבונית של 10,000 שקלים לחודש; באותו הון ובמקדם 250 התוצאה היא 8,000 שקלים לחודש. אין להשתמש בדוגמה כדי להשוות בין מוצרים בלי לבדוק מה כולל כל מסלול.
מקדם אינו מספר שממציאים
מקדם צריך להגיע מהמחשה או מהצעת קצבה של הגוף המשלם, תוך זיהוי גיל תחילת קצבה, מסלול שארים, תקופת הבטחה אם קיימת ותנאי המוצר. שני מקדמים בעלי אותו מספר אינם בהכרח מתארים אותו מסלול. לדוגמה, מסלול שמעניק זכויות שארים עשוי להיות שונה ממסלול ללא אותן זכויות, ולכן השוואה של „מקדם בלבד” עלולה להיות מטעה. במוצרים מסוימים תנאי התקנון משתנים, ובפוליסות מסוימות עשויים להיות תנאים היסטוריים. המחשבון אינו בודק אותם.
תרחיש היפותטי: יעד קצבה מול חיסכון קיים
ליוסי יש יעד קצבה של 11,000 שקלים בחודש והון נוכחי של 1,700,000 שקלים. הוא מזין למחשבון 11,000 ומקדם 210 ומקבל 2,310,000 שקלים. ההפרש החשבוני מול ההון הקיים הוא 610,000 שקלים. זה אינו „חוסר בפנסיה” סופי: ייתכנו הפקדות עתידיות, תשואות, קצבאות נוספות, מסלולי קצבה שונים ומקורות הכנסה אחרים. התוצאה כן עוזרת לו לנסח שאלות: האם היעד הוא ברוטו או נטו, האם קיימות קצבאות נוספות, ומהו המקדם בהמחשה העדכנית.
לא להפוך ברוטו לנטו באמצעות ניחוש
השדה במחשבון מבקש יעד קצבה חודשי ברוטו. מי שחושב על סכום נטו צריך להפריד בינו לבין המס. מס על קצבה עשוי להיות מושפע מפטור, קיבוע זכויות, הכנסות נוספות, נקודות זיכוי ומספר משלמים. לכן אין להוסיף למחשבון אחוז מס אקראי או להניח שכל קצבה ממוסה באותו שיעור. רשות המסים מפרטת שהטבות מס על קצבה מזכה והיוון נבדקות במסגרת כללי קיבוע זכויות. המחשבון אינו מבצע את חישוב המס הזה.
מה חסר בכוונה מהמחשבון
| נתון | למה הוא חשוב | איפה בודקים |
|---|---|---|
| תשואות והפקדות עתידיות | משפיעות על ההון במועד הפרישה. | בדוחות ובתרחישי צבירה נפרדים. |
| אינפלציה | משפיעה על כוח הקנייה של יעד ההוצאה. | בתקציב פרישה ובהנחות נפרדות. |
| מס | משפיע על ההכנסה נטו. | באישורי מס ובבדיקת קיבוע זכויות. |
| שארים והבטחות | משנים את תנאי הקצבה והמקדם. | בהמחשת הקצבה ובתקנון. |
היעדר הנתונים הוא מגבלה ידועה של הכלי, לא טעות בחישוב. שימוש נכון במחשבון הוא להשאיר אותם מחוץ לתוצאה ולא להניח שהם כבר כלולים בה.
איך להשוות שני תרחישים
מזינים אותו יעד קצבה בשני תרחישים ומשנים רק את המקדם. למשל יעד של 8,500 שקלים כפול 190 נותן 1,615,000 שקלים; אותו יעד כפול 220 נותן 1,870,000 שקלים. ההפרש החשבוני הוא 255,000 שקלים. לפני הסקת מסקנה בודקים אם המקדם הנמוך והגבוה מתייחסים לאותו גיל, אותו מסלול שארים ואותו מוצר. אם לא, ההשוואה מלמדת רק שיש הבדל בתנאים, לא איזה תרחיש עדיף.
בדיקת קלט לפני לחיצה
המחשבון מקבל יעד קצבה ומקדם חיוביים בלבד. אם אחד הנתונים ריק, אפס או אינו מספר תקין, מוצגת הודעה מתאימה ולא תוצאה. בדקו שהיעד הוזן בחודשים ולא בשנה: יעד של 120,000 שקלים בשנה צריך להפוך, לצורך נוסחת המחשבון, ל־10,000 שקלים לחודש. בדקו גם שלא הוזן סכום ההון הקיים במקום יעד הקצבה. המחשבון אינו יודע לזהות טעות ביחידות אם שני הערכים חיוביים.
מסמכים שצריך לשים ליד המחשבון
מומלץ להחזיק דוח יתרה עדכני, המחשת קצבה או הצעת קצבה, פרטי מסלול, גיל תחילת קצבה ותלושי קצבה אם כבר קיימים. אם יש יותר ממוצר אחד, רושמים לכל מוצר הון ומקדם בנפרד. אפשר לחשב יעד כולל במחשבון, אך אין להניח שמקדם אחד חל על כל ההון. מסמך הקצבה מסביר מה הגוף המשלם הניח; הדוח מסביר כמה כסף נצבר. שניהם נחוצים כדי להבין את הפער בין התוצאה החשבונית למציאות.
טעויות נפוצות
טעות נפוצה היא להזין מקדם 200 כברירת מחדל ולראות בו הבטחה. טעות אחרת היא לחשב הון נדרש, להשוות אותו ליתרה נוכחית ולהתעלם מהפקדות עד הפרישה. טעות שלישית היא להשוות קצבה ברוטו ליעד הוצאות נטו. טעות רביעית היא להשתמש במקדם ממוצר אחר או ממסלול שארים אחר. טעות חמישית היא לחשוב שהתוצאה כוללת מיסוי או קצבת אזרח ותיק. המחשבון שקוף דווקא משום שהוא לא מתיימר לחשב את כל אלה.
